האנושות קיימת בכל מקום, ומתייחסת לכל חלקה במרחב כמשאב. תהליכים תעשייתיים- גלובליים המתרחשים במאות השנים האחרונות, מייצרים התערבות ישירה או עקיפה בטבע. התערבות זו בדמות זיהום, הכחדת והברחת מינים ועוד, מופיעה בכל נקודה על הגלובוס ומעבר לו, זאת אף במקומות בו לא דרכה כף רגלו של אדם משחר ההיסטוריה. הטבע הוכחד. הכלכלה הגלובלית מונעת ע"י מזעור עלויות ומקסום רווח מקומי, ולשם כך היא שואפת לריכוז חומרים, כלומר לריכוז של מסות מינרליות וביולוגיות. ריכוז זה הוא למעשה יצירת אזורים חד- מיניים וחד- חומריים. המאסה הביולוגית, קרי כל מיני החי והצומח, והמינרלית, כלומר שלל החומרים הלא אורגניים, כגון מים, מתכות, מלחים וכו' - כאשר הם מתפקדים כחלק ממערכת אקולוגית שלמה, הם מצויים בריכוזים שונים, והחיים מתארגנים סביבם ומייצרים מערכות יחסים הדדיות ומורכבות - ברות- קיימא. לעומת זאת, אזורים חד- מיניים או חד- חומריים גורמים לעיוותים אקולוגים וסביבתיים. ריכוז סביבות חד- מימדיות אלו דוחפות לאפקט שרשרת הגורם בסופו של דבר לאי- יציבות ולקריסת מערכות סביבתית. בתחום המינרלי – נראה זאת באזורים בנויים שבעיקרם הם כמעט חד- חומריים, כלומר צפופים בצמנט, ברזל וזפת. בעולם החי- תהליך העיור יצר אזורים חד מיניים בהם חיים רק בני אדם עם חיות מחמד/טפילים. בצומח- החקלאות משמעה יצירת אזורים חד-גידוליים (לדוגמת שינוי אלפי דונם של קרקע חקלאית לגידול אבוקדו מאז הוא נכנס לאופנה הקולינרית בשלוש האחרונות). חוסר היציבות של מרחבים אלו מתאפיין ברגישות יתר לכל שינוי סביבתי. תהליכים אלו כ"כ עמוקים והאפקט כ"כ עצום ורחב (התחממות גלובלית), עד כי חברות ומדינות שלמות קורסות והמוני אדם נעקרים ממגוריהם מכל תנודה קלה שבעבר הייתה נבלמת אודות למגוון ביולוגי או מינרלי.
מבנים "ירוקים", תוצרת חקלאית "אורגנית", ביצי חופש ומוצרי צריכה אחרים המותאמים לתפיסת עולם בת קיימא מייצרים מראית עין של מערכת מיטיבה. למעשה, הדשא של השכן, ובמקרה הזה השכן העמיד, ירוק יותר ונגיש פחות. שווקי איכרים בוטיקיים לא יכולים לספק פתרונות תזונה ברי קיימא לכלל אוכלוסיית העולם. בתי בוץ אינם מספקים פתרון ישים והמוני עבור המוני דריי הערים, עץ בראש מגדל יוקרה וודאי לא ייתן מענה לאוכלוסיית הדבורים הנכחדת.
סטודיו ReplAnish the city שם לעצמו למטרה לפתח פתרונות מבניים וכלכליים שיתנו את האפשרות לאכלס מחדש את הסביבות החיים העירוניות במגוון ביולוגי ומינרלי- מה מקום האדריכל ביצירת מרחבים מבניים ועירוניים בעלי מאסה ביולוגית מגוונת? כיצד ניתן לחיות בתוך/ליד ובסביבת בתי גידול רב- מיניים?
הסטודנטים יפתחו עמדה אל מול אופני הבנייה וההתפשטות המרחבית האנושית, ויתנו פתרונות שיבואו לידי ביטוי בפיתוח שיטות להתיישבות והתגוררות, המשלבות את האנושי- כלכלי-תרבותי עם האקולוגי.
השלב הראשון של הסמסטר יהיה התנסותי בבחינה ובפיתוח של מרחבי גידול המתמקד במספר מצומצם של סוגי צמחייה, בחינה ובנייה של הפרמטרים המאפשרים צמיחה, ומחקר על מערכות יחסים בין זנים אילו לסביבתם. בנוסף הסטודנטים יתנסו בפיתוח מערכות ניטור ובקרה על הצמחייה. מדד מרכזי להצלחת שלב זה הוא היכולת לאתגר את מרחבי הגידול מבחינה מבנית ומורפולוגית. התוצר הסופי הוא סדרה של מרחבי גידול ,אפיון של הפרמטרים המבניים הסביבתיים הדרושים לסביבת מחייה זו ואפיון של הסביבה האקולוגית שהמרחבים שנוצרו מאפשרים.
בשלב השני ידרשו הסטודנטים לתרגם את האפיון והמרחבים הפרטיקולריים שפותחו בשלב הקודם ויפתחו ממנו מערכת וסביבת מחייה (מגורים) רב ממדית היכולה לגדול לקנה מידה בנייני. בסוף שלב זה ידרשו הסטודנטים לתת מענה יישומי אדריכלי בנוסף למודל חברתי- כלכלי. חלק נכבד בשלב זה הוא ניסויי בחומרים וטכניקות יישום שונות.
שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשיה הוא אינהרנטי בעבודת הסטודיו. הסטודיו פועל בשיתוף עם חברת ורטיקל פילד /https://www.verticalfield.com
הפועלת באופן מעשי דרך פרויקטים בנויים, להשבת מינים מן הצומח אל העי. שיתוף פעולה עם התעשיה מובילה לפיתוח פרויקטים חדשניים ופורצי דרך.
" ורטיקל פילדס " מייצרים כר פורה בו מתאפשר זו השנה השניה מחקר ופיתוח יישומי איכותי.
- מורה: יהושע גוטמן